מערכת הבחירות האחרונה (2019) הייתה ללא ספק מהסוערות שחווינו. מה הדברים שנזכור ממנה בפן הקריאייטיבי והשיווקי?
הטעות האסטרטגית:
במהלך כל הקמפיין ראשי כחול לבן התמקדו בכך שלנתניהו בקרוב יהיה כתב אישום.
אם כך - דמיינו תסריט בראשכם בו כל קמפיין כחול לבן אינו מתעסק כלל בנתניהו - אלא במקום השני ברשימת הליכוד - יולי אדלשטייין.
אתם בטח שואלים את עצמכם מה גורם לי לומר את הדבר הזה - ואני אסביר:
במידה וכחול לבן היו יוצאים בקמפיין בו כל ההשוואות היו בין גנץ ליולי אדלשטיין - מעבר לבאז התקשורתי על המהלך המפתיע (חינם אין כסף אגב) היו מורמות המון גבות והיו נשאלות המון שאלות.
במהלך כזה כחול לבן משדרת את כל מה שניסתה לומר (ללא הרף) בלי לומר מילה -
נתניהו בדרך לכתב אישום - נתניהו מחוץ לכנסת - יולי אדלשטיין תופס את כסאו.
בדרך זו - היו מציבים מראה לחברה הישראלית ובפרט לקולות המתנדנדים (שבדיעבד יכלו להכריע את הבחירות) ולהראות להם שלא מצביעים לאדם אחד אלא למפלגה שלמה, ובדרך זו לגרום למצביע לשאול את עצמו - האם הייתי מעדיף את יולי אדלשטיין כראש הממשלה?
האם נתניהו באמת בדרך לכתב אישום?
נקודה למחשבה.
במהלך כזה כחול לבן משדרת את כל מה שניסתה לומר (ללא הרף) בלי לומר מילה - נתניהו בדרך לכתב אישום - נתניהו מחוץ לכנסת - יולי אדלשטיין תופס את כסאו.
"ניצחנו".
אוי גנץ, הטעות הגדולה ביותר שיכלת לעשות.
בטח ובטח לאחר שכל הקמפיין הטענה המרכזית מולך היא שאתה טירון חסר ניסיון -
ובאמת יצאת אחד כזה.
לא למדת מטעויות העבר? 96? אמנם נכון, זה היה נראה מבטיח. אבל באמת? לסמוך על מדגם של מינה צמח?
המהלך הגדול של מצביעי הליכוד האכיל את גנץ בכפית, הם שיקרו במדגמים כדי להביך אותו, קלאסי.
ומה אתם חשבתם על מערכת הבחירות מנקודת מבט זו? אשמח שתשתפו אותי :)